אין

 

לאחרונה החיים מאירים לי פנים

בלי להתרברב או משהו

פשוט יש ימים כאלה

ובזמן האחרון הם פה הרבה

אז למה אני כותבת?

זה סיפור קצת מצחיק

הרי ההשראה תמיד נוחתת עליי כשאני מלאת רגשות

ולאחרונה יש ממה להתרגש

אבל הפלא ופלא

אני לא מרגישה כלום

לא פרפרים

לא התלהבות

לא שמחה

ואני לא מבינה למה

איך כל החיים האלה

שהובילו אותם הרגשות החזקים שלי

נהיו ריקים?

האם כבר מתתי?

וזה הגיהינום שלי במסווה גן עדן?

או שהאבסורד שלי השתלט עליי באופן סופי?