לזכר קורן

 זו פינה קטנה ומאוד חשובה בבלוג הזה.

קורן הייתה ותמיד תהיה חברה טובה שלי מהקורס בצבא. היא הייתה מצחיקה ואדיבה, אכפתית ותומכת. תמיד הבנות בקורס היו צריכות ללכת בשני תורים, ובתור שתי הפצועות שאנחנו (בקטע טוב כמובן) היינו הולכות מאחור ביחד ברחבי הבסיס ומדברות כשהמפקדות לא היו בסביבה. היא הייתה נעזרת בי ובמשאף שלי, אני הייתי נשענת עליה כשצלעתי וכשכאב לי בנפש.

קורני שלנו עזבה אותנו ב13 באוגוסט 2018.

הגעגועים אליה עזים בכל יום שעובר מאז שעזבה.

אצרף פה למטה מכתב שכתבתי לה ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה בשנת 2020, את התמונות המעטות שיש לנו ביחד וקישור לדף שלה באתר יזכור.

קורן כהן ז"ל - אתר יזכור

"קורן אהובה שלי.

קרן שמש אחת גדולה שמאירה את כל מי שסובב אותה.

הכרנו פחות משנה לפני שהלכת לי.

אומרים שבצבא חברויות הן מיוחדות וחברים הם לכל החיים.

אבל הזמן לא משנה שום דבר, כי עברו כמעט שנתיים מאז השיחה הגורלית ההיא. שהתחילה כמו כל שיחה בין חברות, עד שעופרי אמרה את המילים "קורן איננה."

כמעט שנתיים עברו מההלוויה שלך, שכל הקורס וכל המערך וכל העולם הגיע ועדיין לא יכולנו לתת לך את כל הכבוד שמגיע לך.

חום של אמצע אוגוסט, שמש באמצע השמיים, עדנה, שחר, עופרי, ענבר ואני מחזיקות אחת בשנייה כאילו החיים שלנו תלויים בזה ונכרחות בקרניים היוקדות, כאילו שהיית שם איתנו.

כמעט שנתיים ואני עדיין מתגעגעת כאילו זה היה רק אתמול שדיברנו על להיפגש בשנייה שתחזרי מחו"ל.

אין לי את היכולת להשוות את הגעגוע הזה לשום דבר שאני מכירה, כי אני לא מכירה כל כך הרבה כאב וצער.

תודה כנה ואמיתית על כל שנייה שיצא לי לחלוק בחברתך, אני מצטערת ומתחרטת שלא יכולתי להגיד לך את המילים העלה בפנים.

אני אוהבת אותך ומקווה שאת יודעת שאת חקוקה בלב שלי מהרגע הראשון ולתמיד.

הדר."

מימין לשמאל: קורן, עופרי ואני

 מסיבת פורים במהלך סגירת שבת בקורס, קורן מחופשת לשטן (כל הצוות שלה התחפשו ביחד)
והיא עומדת לידי בשורה האחורית, כשאני מחופשת לחתולה של הקורס - מסי.

מחלקה 2 אל מול אגם ירוחם במהלך טיול בשישי שסגרנו. קורן עומדת שישית בשורה האחורית מצד ימין.

מימין לשמאל: אני, עופרי, קורן ושחר