אודות המחברת
אני מניחה שבשנייה שנכנסתם אל דף הבית של הבלוג, נתקלתם בפוסטים מהמחברת שלי. אם תסתכלו בתוויות, תראו שוב את המחברת. אולי אתם תוהים מהי המחברת בעצם?
אז ככה, מאז שאני זוכרת את עצמי, אני כותבת. במבחנים - לחרטט לא היה בעיה בשבילי. למדתי תאטרון במשך שנים למען השם, מכיתה ו'. מילים כתובות הן כמו מפלט. אני מוצאת בהן נחמה אדירה, ברגעים שפלים וכואבים, אני מנווטת בעזרתן את החיים ההזויים האלה.
בכיתה ט' קיבלתי מסבא שלי, שהוא אחת ההשראות הכי גדולות בחיים שלי, מחברת קטנה. העטיפה שלה דמויית קטיפה בצבע שחור, הדפים צהובים מעט וכשהיא סגורה הצד שלה נראה זהוב. קישטתי אותה והחלטתי שהיא תהפוך להיות המקלט שלי. בכל פעם שתנחת עליי השראה, או שהכל ייראה נורא ואיום ואני אצטרך לפרוק, היא תהיה החברה הכי טובה שלי.
חבריי הטובים שקוראים את זה, אל תעלבו. אתם פה למעני באש ובמים ואני מוקירה לכם תודה ענקית, אני מקווה שאתם יודעים, אבל המחברת הקטנה שלי ספגה כמויות של כאב ואושר שלא ראויים למגע אדם. היא חזתה בדמעות, בצער וכעס, והייתה שם במשך התאהבויות, התעצמויות ורגעי גאווה.
ועכשיו אני מרגישה שהגיע הרגע להראות לכולכם מה היא הסתירה בחיקה.
אז לאט לאט במשך תקופה הקלדתי את המילים שכתבתי במשך תקופה ארוכה עם עט, לפעמים כוס תה ולפעמים קופסת טישו. ועם הזמן אפרסם קטע קטע, ואתם תבינו למה החלטתי לקרוא לעצמי ילדת ירח, ואיך כולכם ילדי ירח בדיוק כמוני.
אל תהיו מודאגים (כי אני בטוחה שכולכם חששתם הרי), אני עדיין כותבת במחברת. ועד שהדפים לא ייגמרו ויהיה אפס מקום לנסות ולהוסיף, אני אמשיך לכתוב בה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה