שמיימיות

 

האם אני כותבת יותר מידי

על מאורות השמיים?

על ירח ושמש,

ואבק של כוכבים?

יכול להיות.

אבל זה אך וק בגלל

שהלב שלי זקוק לשמיימיות.

 

הגשמיות המגושמת של העולם הזה,

רעה ומנוכרת,

אינטרסנטית,

חונקת אותי עד בלי די.

 

טוקבקיסטים מלאי שנאה,

גיבורי המקלדת,

מחאות כל שני וחמישי,

וכולם אומרים שצריך לשנות פה משהו,

שכלום לא בסדר,

אבל אף אחד לא קם מהכיסא.

 

השמיים שלי שלווים.

הסודות של פלנטות רחוקות שקטים,

מרגיעים ומנחמים.

הם לי בית

כשכאן למטה

אני רק עוד ילדת ירח עם לב שבור.