בוא החורף, תום הקיץ

 

הגשמים יבואו וישטפו הכל,

הדשא ישוב לצמוח גם השנה.

זכרונות הקיץ השרוף כליל,

ישכחו מראש שקט בעיר רחוקה.

הלב השבור יתאחה איטו,

אך לא במלואו,

אלא כפסיפס זכוכיות יפה,

חלון ויטראז' אל מול קרני שמש שקטות.

השדות יבליחו ניצוצות תקווה,

הכפרים ישובו לעיסוקם,

הנוף יתבהר והעשן יעלם.

רוחות של בניינים רחוקים יעטו חיוך שקרי,

יזהרו באור הבוקר ויבזיקו אור כוכבים.

ודרי אותם בניינים יהיו שכנים נחמדים,

שלא מרעישים בין 2 ל4.

וכשהקיץ ישוב למלוך בעירי,

השקט יופר בשנית.

נביאי זעם רבים אמרו זאת לפני,

אמונה בם כואבת מנשוא.

על כן בבוא הקיץ,

סדר העולם ישוב על כנו.