4 לפנות בוקר
השעון על הצג הסדוק מראה
שהשעה היא ארבע לפנות בוקר.
החלון מוצף אדי קור.
המיטה ריקה.
חדר חשוך מלבד אור יחיד של נורת לילה.
זוג עיניים עייפות צופות בחלון,
מסתכלות בשמיים.
מהחלון הזה שמי הלילה
נראים אדומים כצבעו של דם.
והעיניים המותשות תוהות,
למה הם נראים כך,
דווקא מכאן.
תגובות
הוסף רשומת תגובה