קולות
אני רוצה לצעוק.
אני רוצה לצרוח עד עמקי נשמתי,
עד הנקיקים האפלים ביותר שלי.
אני רוצה לבתר את מיתרי הקול שלי,
לשחרר את את האמת שלי,
להשקיט את הקול בראש שלי,
שדורש לנהום
ללא עוררין,
לתבוע דומיננטיות,
לבקש לעצמו כס מלכות,
להנכיח את מה שהלב שלי אומר.
אני רוצה לצעוק,
אבל שום דבר לא יוצא.
אני רוצה לצעוק,
ובמקום זה אני כותבת.
תגובות
הוסף רשומת תגובה